Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לאברמוב חנה ז"ל
(15/03/1915 - 14/09/2005)     ( כט אדר תרע"ה  -  י תשס"ה )

חנה מנדל אברמוב   


ביום רביעי בבוקר עצמה חנה את עיניה בפעם האחרונה. היא נפרדה שלווה, אחרי 90 שנים עולמנו.


חנה נולדה בעיר "לוצק" ,בחבל ווהלין שבפולין. להוריה חיים וזהבה מנדל היו עוד ארבעה בנים: יוסף, שלמה, ישעיהו ודוידקה הבכור ושלוש בנות: אסתר, לאה וחנה בת הזקונים. אביה היה סופר סת"ם, ואימה ניהלה משק בית אדוק מאד, קטן וצנוע אך שופע חום ואהבה. אביה היה מקבל את כל החברים הבאים אליו במאור פנים. חנה סיימה שבע שנות לימוד, השלימה מעט בלימודי תפירה, עזרה לאימה בבית ובגיל 15 הצטרפה עם חבריה לתנועת "השומר הצעיר". חנה אהבה כול רגע בפעילות השומרית שהתאימה מאד לאופי החברותי שלה. מאחר והתנועה באותם ימים עסקה גם בלימוד נושאים כמו תולדות הציונות, סוציאליזם ועוד, היא הרגישה, שהיא משלימה במשהו את החסך שהיה לה בכך שלא למדה בתיכון.



בגלל המצוקה הכלכלית של הוריה. אחרי 4 שנות הכשרה בביאליסטוק עלתה ארצה היישר אל קיבוץ העמל בקרית חיים. את הוריה, שעזבה ללא ידיעתם מאחור, לא ראתה יותר, אך הספיקה לקבל מאביה מספר מכתבים. באחד מהם הוא עונה לה על מכתב שכתבה לו, בו היא מספרת שהכירה בחור יפה שאיננו מדבר יידיש רק עברית והם התחתנו. כך כותב האב:



הייתכן יהודי שאינו מדבר יידיש? זהו כנראה" ידי עשו  וקול יעקב". חנה הייתה תמיד נזכרת בחתונה. השמחה שנערכה להם בקרית חיים, החתונה הראשונה של מיזוג הגלויות, קראו לה.


חנה הפעלתנית מילאה מספר תפקידים ברוחמה הצעירה. בשעה שפעל הדפו היא הייתה מחסנאית המכולת של הקיבוץ במשך 15 שנים. עוד 15 שנים עבדה במטבח, עברה קורס לולנים ברופין, ועבדה 17 שנים של עבודה קשה בלול. כשנסגר הלול התייצבה לעבודה בבית החרושת שם התמידה כול עוד נדרשו ידיה העמלניות.


חנה מעידה על עצמה כי ירשה מבית אביה תכונות רבות הקשורות ליחסים בין בני אדם כמו: "כבד את אביך ואת אמך" "והדרת פני זקן" "ואהבת לרעך כמוך" ו"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך". ואכן לאור כול אלה התנהלו חייה. תמיד בחיוך, באהבה גדולה והשלמה עם מה שיש. החוג שבחרה להצטרף אליו במכללת ספיר היה גרונטולוגיה, על מנת שתיטיב להבין ללב הקשישים ולטפל בהם.


כשנהרג חיים בנה בתאונת דרכים בדרך לשדות רוחמה, חרב עליה עולמה, אך היא לא נתנה לאיום מכול להשבית את שמחת החיים שלה. השכול ליווה את חייה כצל שחור שהיא ידעה להתמודד עמו באצילות נפש.


טובה, חייכנית, נעימה וחברתית הייתה חנה כול חייה, ומבעד לאובך הכבד שנפל עליה במחלתה הנוראה, אפשר היה לזהות תכונות טובות אלה שלה עד ימיה האחרונים, עת הייתה מסתובבת בין באי הבית הסיעודי מציעה אוכל ליושבים או דואגת לנחם את הדואבים.



נוחי בשלום על משכבך, אישה יקרה. הגעת אל המנוחה הנכונה, שבעת מעשים טובים.



למירה ,נטע והמשפחה  כולה, כאבכם כאבנו.



הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות