Rapoo- It solutions & Corporate template

08-6807701

צור קשר

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה ליגן יצחק ז"ל
(22/02/1915 - 19/07/2005)     ( ח אדר תרע"ה  -  יב תמוז תשס"ה )

יצחק יגן

 יצחק הלך לעולמו והוא בן 90 שנים.

יצחק נולד בעיירה ברנזה שבחבל ווהלין בפולין, לאביו יהודה ואמו רבקה גנדלמן.

ההורים שהיו בעלי תחנת קמח, מסעדה, חנות מכולת, חייו ברמת חיים טובה וניהלו בית מסורתי, אך לא דתי.

במשפחת גנדלמן היו 7 ילדים, ארבעה בנים שהצליחו כל אחד בדרכו לשרוד את המלחמה. שלוש אחיות, אחת נשואה, שנספו יחד עם ההורים.

יצחק היה תלמיד חכם וחרוץ. סיים בית ספר יסודי וגימנסיית "תרבות". כדי להרוויח מעט דמי כיס הוא נתן שיעורים פרטיים לילדי העיירה.

לתנועת "השומר הצעיר" הצטרף בגיל 12 ואיתה יצא להכשרה בעיר צ'נסטחובה, ומשם בעליה בלתי לגאלית באנייה "ארטמיסיה" הישר לקיבוץ "העמל" בקרית חיים.

בקרית חיים עבד בנמל וכאשר הגיעה הקריאה מן המוסדות להתנדב ולהתגייס לצבא הבריטי למלחמה נגד הנאצים, החליט יצחק, ללא התייעצות עם איש, כי הוא חייב להתגייס. בן 27 הוא יצא לארבע שנים של לחימה משנת 1942 עד 1946, ארבע שנים של לחימה  וסיוע לפליטים היהודים.

 את סיפורו הוא פרסם בספר על תולדות הבריחה, שם הוא מתאר את השליחויות שעשה להונגריה ורומניה, על מנת להכיר מקרוב את מצבם של פליטי המחנות והמלחמה. בספר בשם "הגדוד שאין שני לו", מתאר יצחק את סיפורו האישי וכן בספר "השומר הצעיר".

בכל שנות שירותו התכתב יצחק עם בן ציון גלר, תאר בפניו את מעשיו והרגשותיו ושמח על כל פיסת מידע שהגיע על רוחמה הנבנית.

באחד מהמכתבים מראשית שירותו, נמצאת העדות הבאה: ...יש בידינו חומר רב ותעודות חשובות מאד על הרוצחים הנאצים, כמובן שתעודות אלה מביאות תועלת רבה... אני מטייל הרבה תוך כדי חיפוש אחרי כנופיות ובודדים בלתי רצויים... אני נפגש עם פליטים יהודים שניצלו מהגיהינום, היום מצא חיל אחד מאתנו את אשתו!

כשחזר יצחק לרוחמה משירותו הארוך, עבד בגן הירק, בנגריה ועבר השתלמות בהנהלת חשבונות. מאז, משנת 1949 עד יומו האחרון עבד בהנהלת החשבונות.

את הידע הרב שרכש בפלוגה 16 של חיל הרגלים, הגדוד השני, תרם יצחק לביצורה של רוחמה בעת מלחמת השחרור, כאשר מונה להיות המא"ז.

בראיון שנתן ביום העצמאות ה- 44 לישראל, הוא סיפר : "כפי שהיה צפוי בגלל המרחק של רוחמה מהגבול, ההתקפות מהאוויר של המצרים, לא אחרו לבוא. זכורה לי במיוחד השבת 8.7.48, באותו יום ההפצצות התחילו השכם בוקר ונמשכו בגלים 10 שעות רצופות. הם הנמיכו טוס והטילו פצצות וירו ממקלעים... פקדתי על כל המקלעים והרובים לפתוח באש נגד המטוסים התוקפים. באותו יום הצלחנו להפיל שני ספיטפיירים מצריים.

רדיו קהיר הודיע – המבצר הציוני רוחמה הושמד כליל. 100 משוריינים נהרסו, 600 איש נהרגו, שני אווירונים שלנו הופלו".

יצחק היה שותף בהסתרת הנשק בסליקים ועל גופו החביא פנקס קטן בו היו חבויות בשפת סתרים שהוא המציא נקודות הציון של הסליקים.

אל עבודתו בהנהלת החשבונות כמנהל ראשי, הוסיף תמיד יצחק פעילות בריכוז וועדות, חינוך, עבודה, חברים, יושב ראש שיחת הקיבוץ, חבר במזכירות, רכז המוסד, ציר לוועידת התנועה  והמפלגה ועוד.

את עבודתו בהנהלת החשבונות הפסיק פעמיים לשתי קדנציות נפרדות של ניהול "ספרית הפועלים". 60 עובדים העסיקה ההוצאה לאור, יחד עם מחלקת האספקה, החנות ושאר הפעילויות וזכתה בעת כהונתו לשבחים רבים. באנציקלופדיה של אישים בכלכלה תשמ"ב מופיע הערך "יצחק יגן".

בהנהלת החשבונות התמחה בתחום התמחה בתחום מיצוי זכויות החבר וטיפל באדיקות רבה בענייני הביטוח הלאומי, קופת חולים והסתדרויות המורים והעובדים. בזכות טיפולו המסור זכו המורים להטבות רבות.

ליצחק וחוה נולדה בת יחידה אביטל והם דאגו לה וטיפלו באהבה. אל ביתם וחיקם הם אימצו גם את אורה, ביתה היתומה של אחותה של חוה שניצלה בידי איכרה פולנייה.

יצחק היה כל השנים מעורב מאד בנעשה ברוחמה. עבודתו בהנהלת החשבונות סיפקה את המידע על הנעשה והבנתו את הדברים וכושר הניתוח שלו אותם, היו הדלק שהניע אותו כל ימיו.

כשנפצעה חוה בתאונה קשה, לא עזב יצחק את מיטתה ימים ארוכים ונשאר לתמוך בה בשנים ארוכות של מחלה וסבל.

יצחק אהב מאד לקרוא  ותחביבו היה ידיעת הארץ. על קיר הכניסה בחדר האוכל נמצא פסיפס מעשה ידיו וידי דוד אויבינטל וגדעון לבנה המתאר את ציפורי רוחמה על פי עונות השנה.

לבד, אך לא בודד, הלך לעולמו האיש שגינוני הצבא הבריטי נטבעו באורחות חייו ובדברי ימיה של רוחמה ותקומת מדינת ישראל רשומים מעשיו לדורי דורות.

 


 


 





הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות