Rapoo- It solutions & Corporate template

08-6807701

צור קשר

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה למלמד חדוה ז"ל
(01/05/1915 - 01/01/2019)     (  -  )

דברים לזכרה של חדווה מלמד, אשר הלכה מאיתנו והיא בת מאה ושש שנים.

חדווה נולדה בכורה להוריה בשם חיה הלה בורדר בוורשה, בירת פולין, באחד במאי 1915.

אביה אלכסנדר עסק בעיצוב ומכירת תיקי עור , איש חכם ושנון שהשפיע רבות על חייה, אך סירב לעזוב את עסקיו ולכן ויתר על זכותו לעלות לישראל.

אימה רבקה , הייתה עקרת בית חרוצה שליוותה את ילדיה בהתקדמותם בלימודים במעורבות צמודה ותומכת.

היו לה עוד שני אחים; בנימין ואברהם ושתי אחיות אורה ומרים.

את השם חדווה אימצה כאשר הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ששבתה את ליבה , בה שימשה כמדריכה וראש קן והעמיקה את רצונה לעלות לישראל.

אחרי חמש שנים של הכשרה , באמצעות חתונה פיקטיבית, קיבלה אישור עלייה והצטרפה אל בחיר ליבה שיקה מלמד בקיבוץ 'עמל' לימים 'רוחמה' ליד חיפה.

הם נישאו ובחיפה נולד בכורם אורי, אחריו יוסי ברוחמה.

עם עלייתה לישראל נותק הקשר עם בני משפחתה שניספתה בשואה, ורק שנים מאוחר יותר, בזכות מדור לחיפוש קרובים בעיתון 'על המשמר', חודש קשר עם אחותה מרים, היחידה ששרדה באשר שנמלטה לברית המועצות ובהמשך היגרה לארגנטינה.

חדווה מתארת את החיים בקיבוץ רוחמה הצעיר כקשים במיוחד, ואכן, כול אותן שנים בהן עבדה כמטפלת, היו שנים של מחסור תמידי, ללא מים וצל , בתנאי מגורים נחותים ביותר, הצליחו היא עם חברותיה המטפלות, להעניק בתים חמים ומטופחים לילדי רוחמה הראשונים.

בחדווה היתה טבועה גישה מיוחדת לילדים ונוער והיא נבחרה לטפל וללוות באופן אישי ילדים עם צרכים מיוחדים, איתם הצליחה ליצור קשרים שקידמו מאוד את התפתחותם.

אחרי השתלמות חינוכית, היא יצאה לפעילות במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי, 18 קיבוצים היו באחריותה, אותם ליוותה והדריכה במיומנות רבה בנבכי החינוך המשותף.

היא שבה אל רוחמה לתקופה בה ליוותה כמטפלת את קבוצת "מעיין" המתבגרת במוסד החינוכי רוחמה, ואז נקראה שוב למחלקת החינוך לקדנציה שנייה.

עם שובה, הקימה יחד עם יעקי שגב שהיה אז מנהל המוסד החינוכי , את ספריית המוסד החינוכי ובה גם את חדר העיון , שם התמידה בעבודה כ-20 שנים עד לאיחוד הספריות.

בכול אותן שנים היא יצרה קשר אישי עם הנערים והנערות , סייעה בהכנת שיעורי-בית ועבודות בית-ספר, אך על הדרך, גם בהדרכה אישית , בשיחות נפש ובהנחייה בלתי אמצעית של הצעירים בשנות ההתבגרות הסוערות שלהם.

כשהקים יוסל'ה כרמין את מפעל התרגומים הארצי, התנדבה אליו ללא היסוס והשקיעה שעות רבות בתרגום עדויות של ניצולי שואה מפולנית לעברית.

וכאשר עבר קיבוץ רוחמה תהליך הפרטה , שהיה קשה במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת, היא עברה קורס מיוחד לניהול תקציב אישי, כתיבת צ'קים, והתמודדות עם שלל מיומנויות חדשות.

בראיון לעיתון "הארץ",היא סיפרה בלי טרונייה בחיוך של השלמה: "בגיל 87 הייתי צריכה ללמוד לבשל לעצמי, אז למדתי ממתכונים בעיתון ומשכנות טובות"

חדווה הייתה אישה חייכנית ונעימת הליכות, רחבת אופקים ונכונה להקשיב וללמוד.

את שנותייה האחרונות עשתה בבית הסעודי של רוחמה.

מסתפקת במועט, מעסיקה עצמה בשקדנות בעבודות יד, תואמות את חוש הראייה המופלא שלה ששרד חד להפליא את מאה ושש שנותייה.

לאורי ויוסי וכול המשפחה, קיבוץ רוחמה משתתף בצערכם העמוק וזוכר את חדווה צחקנית וחיונית, וורשאית גאה וקיבוצניקית שורשית.





הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות יישוב רותם