Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לפריבר משה ז"ל
(29/04/1915 - 30/09/1968)     (  -  ח תשכ"ט )


משה פריבר


בצניעות ובשקט, כפי שחי בקרבנו, בלי להטריד איש, כך סיים משה את חייו. אותו יום של סוף הקיץ עבד כל הבוקר כרגיל. אחר הצהרים לא שב לעבודה ולפנות ערב נודע על האסון...


משה נולד בארגנטינה בשנת 1915, להורים מהגרים ילידי פולין. עם תום לימודיו עסק במסחר, כמו הוריו. בגיל 21 עבר עם כל המשפחה לסנטיאגו, בירת צ'ילי. בגיל די מבוגר התקרב לתנועה הציונית


ואף היה פעיל בחוג "הורי השומר הצעיר". בשנת 1957, עם שוך קרבות מבצע "קדש" החליטו משה וחנה, רעייתו, לצעוד את הצעד המהפכני בחייהם. הם עלו ארצה עם שלוש בנותיהם עליזה, עדה ותמר, והצטרפו אל אחותה של חנה ומשפחתה שהיו חברים בקיבוצנו.


מיוחד במינו היה תהליך הסתגלותו של משה לתנאי הארץ, לקיבוץ ולחיי העבודה – להם לא היה רגיל. הוא התקשה בלימוד הלשון העברית והתגעגע ביתר שאת לאורח חייו הקודמים בעיר הגדולה. קשים היו לו החיים החדשים ולא משבר אחד עבר עליו. אך לנגד עיניו הכו שורש איתן בארץ חנה ובנותיו ובעדינות נפשו הצנועה הבין שאין דרך חזרה והשתדל למצות את הטוב ואת הנעים מן המציאות החדשה. הילך מלא עבודתו בשקט, התייחס בהבנה וביושר אל חובותיו ומצא לו לבסוף, מקום כלבבו ב"המברשת" לאחר שתקופת מה עבד במטבח ובלול ועורר התפעלות על מידת התמצאותו בענייני המפעל, כמו בענייני הקיבוץ, למרות קשיי השפה.


נדמה היה שמשה מצא לו איזון בין הגעגועים לעבר בין העתיד הצפוי לו בקיבוץ. הוא היה יוצא מדי פעם אל אורות הכרך ובעיקר אל תחרויות הכדורגל, אהבתו הגדולה, ושמח בכל לבבו הענו, כאשר נולדה נכדתו הראשונה.


אך המוות השיגו – והוא רק בן 57. החברים הרכינו ראשם בצער אמת על קברו של משה, יהודי אשר בחר בערוב ימיו בדרך הקשה ויכול לה ועל חבר, שהתחבב על כולם והפך לאחד מבוני הקיבוץ.


 



הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות