Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לפיני ג'וליאנה ז"ל
(07/09/1943 - 01/03/2010)     ( ז תש"ג  -  טו תש"ע )

אור ליום שני הראשון במרץ 2010 הלכה לעולמה ג'וליאנה והיא בת 66 שנים.
ג'וליאנה, שכינינו בחיבה ג'ולי, נולדה בגטו של רומא ב-7 בספטמבר 1943 לאנג'לו ורוזה קביליו.
התקופה, תקופת מלחמת העולם השנייה הקשה והארורה, והמשפחה הקטנה מוצאת מקומות מסתור ברומא וסביבותיה עד עבור זעם.
את כול שנות ילדותה ונעוריה עשתה ג'וליאנה ברומא, למשפחתה נולדו גם האחות מירלה והאח ג'קומו והיא מצאה פרנסתה בחנות קטנה.
ג'וליאנה סיימה מספר שנים בתיכון והחלה לעבוד בעסק הרהיטים של דודה, עסק הפועל עד היום.
את בעלה לעתיד לוצ'אנו, שנולד בפררה והיה בעל בית קפה ברומא, היא פגשה באקראי, הוא שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות התאהב באישה הצעירה, הם נישאו ב-1968, ערכו מסע של טיולים בארצות רבות והגיעו לבסוף בפברואר 1969 כמתנדבים לארץ ישראל.
בארץ שהו זמן קצר בתל-אביב, עברו לקבוץ שובל והגיעו לאולפן-לעברית ברוחמה.
עם סיום הלימודים החליטו להישאר בקיבוץ וכאן אף תמו חייהם.
לזוג פיני נולדו מרדכי, יואש ודן, שמות החיבה המיוחדים שהם נתנו לבנים מלווים אותם עד היום.
ג'וליאנה עבדה שנים רבות במטבח, מספר שנים אף הייתה אקונומית וניווטה באחריות את התקציב הגדול.
היא אהבה להעניק לחברים, אהבה להכין להם אוכל טעים ולדעת שהם נהנים. 
הצורך לטפל ולהביא נחמה, הוביל אותה גם להשתלמות בתחום הקוסמטיקה, וההילינג.
בראיון בעלון שנתנה ג'ולי כקוסמטיקאית המטפלת בעשרות חברות ונערים, ניכרו במילותיה הדאגה הכנה לאיכות חיי מטופליה הצעירים והמאבק העקשני שניהלה מול המוסדות על המשאבים שנדרשים לה לצורך כך.
ג'וליאנה לקחה על עצמה את הפעלת המרכולית הקטנה שהוקמה ברוחמה.
בתשובה לשאילתה שנשאלה על המקום בעת המשבר הכלכלי שפקד את רוחמה בסוף שנות התשעים, היא ענתה בתקיפות מהולה בכאב ורוגז רב, 'שהיא עושה את מירב המאמצים להפעיל מקום ראוי' זאת מפני שבאותה תקופה עבדה שם לבדה ונאבקה בעקשנות בספקים השונים למען ימשיכו להגיע ולהביא סחורות לרוחמה.
אהבה משותפת לחיות חלקו לוצ'אנו וג'וליאנה, הם גידלו ציפורים יונים וחתולים וביתם היה תמיד מקום מפלט ומחסה לכלבים נטושים, ליבה החם והרחב לא אפשר לה להעביר אותם להסגר וכך הם נשארו בצל קורתה והיו לנקודת מחלוקת תמידית עם השכנים.
בית חדש היא רצתה, כזה כמו של כולם... אבל הבינה שאז תצטרך להיפרד מהכלבים שלה וכך נשארה בביתה הישן לצד חבריה ההולכים על ארבע.
המחלה הקשה שתקפה אותה לא שברה את רוחה, היא המשיכה להאמין שתוכל לה עד ימיה האחרונים.
למרדכי ליואש לדן ולכול בני המשפחה השתתפותנו הכנה בהילקח מכם אימא וסבתא דואגת ויקרה.
נוחי אישה טובה בשלום על משכבך.


הוסף

"עצוב לשמוע אישה טובה "
עמית צביאל יושקוביץ
"עצוב לשמוע היה לה את הפיצה והפסטה הכי טעימה שאכלתי"
עמית צביאל יושקוביץ
""
יצי מימי


< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות