Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לנחום דניאל ז"ל
(24/07/1925 - 16/04/2015)     ( ג אב תרפ"ה  -  כז ניסן תשע"ה )

דניאל נחום, חבר רוחמה משנת 1950 הלך לעולמו והוא בן 90.

דניאל נולד במילנו, איטליה, למשפחת נחום, ב – 24 ביולי 1925. משפחת נחום הייתה משפחת סוחרים אמידה, האב החזיק בגליה לאמנות, בבתי מסחר לפרוות ולשטיחים וסיפק סחורה לעשירי הארץ. דניאל, אחיו ושתי אחיותיו נולדו לכפית של כסף בפיהם, אך הכול השתנה כאשר האב נפטר והמשפחה ירדה מנכסיה.

גם מצד אמו של דניאל הייתה משפחה מיוחסת ועשירה מאוד, כבעלי אניות ונכסים הם הגדירו עצמם חסרי אזרחות, וכך הצליח דניאל, גם כאשר חוקקו את חוקי הגזע, להמשיך וללמוד בבית ספר רגיל.

כסטודנט הוא נחשף לאידיאולוגיה הסוציאליסטית והשתתף בחוגים חשאיים של צעירים שהתכנסו על חוף הים, באחד הימים לאחר שאיטליה נכבשה על ידי הגרמנים, והצבא האיטלקי התפרק, חייליו ערקו בהמוניהם ונטשו את נשקם, הוא מצא תת מקלע על החוף והחליט להביאו אל הפרטיזנים, כך כמעט במקרה, אך עם רקע אידיאולוגי מתאים, הוא הצטרף אל קבוצת הפרטיזנים של הבריגאדה הרביעית של גריבלדי ופעל איתה במשך שנתיים נגד הגרמנים ובסיוע לכפריים.

אחיו הבכור היה גם הוא אידיאולוג קומוניסט, והיה בהמשך שתי קדנציות חבר הפרלמנט מטעם המפלגה הקומוניסטית.

בתום המלחמה עבר דניאל קורס לאלקטרו-מכניקה ועבד כחשמלאי בתחנת כוח גדולה, ובו בזמן החל לפתח את נטיותיו האמנותיות כשהשתתף בקורסים באקדמיה אלברטינה לאמנויות שבטורינו. אך כשהרעיון הסוציאליסטי עדיין מקונן בו הוא שמע על האפשרות להצטרף להכשרות עלייה לארץ ישראל וכך אחרי שנתיים של הכשרה ב"תל ברושים" מקום ההכשרה של חברי הגרעין האיטלקי, בשנת 1950 עלה לארץ עם שלוש מזוודות : באחת בגדים, בשנייה כלי מקצוע בחשמלאות ובשלישית כלי ציור.

בהכשרה הכיר דניאל את לאורה, הם נישאו ברוחמה ונולדו להם אילנה, רות ודינה.

כאן עבד דניאל כחשמלאי, כנוקד בדיר הצאן וארכיאולוג חובב. הוא סיפר בהלצה כי עבר "קורס אקדמי" של עובד בסניטריות, זה השם לעבודת ניקוי השירותים הציבוריים הרבים שהיו פזורים ברחבי הקיבוץ. הוא השלים עם העבודה הזאת כי היא סיפקה לו זמן פנוי לעסוק בתחום אותו אהב באמת – ציור.

ציור ראשון הציג בתערוכת ציירי ארץ ישראל במוזיאון דיזנגוף בתל אבי, אחרי כבר עבר ללמד ציור ומלאכת יד במוסד החינוכי של רוחמה והתחיל לעסוק גם בקרמיקה. הוא השתלם אצל אמן הקרמיקה ללה לוצאטי ואחר כך השתתף בתחרות קרמיקה באיטליה בה זכה במקום ראשון.

הציג ב"יריד המזרח" עבודה בשם "שמשון ודלילה" שאורכה מעל 12 מטרים, יצר "שיכורים בתנ"ך" התלויה על קיר מועדון החבר ברוחמה ועל שתיהן קיבל פרס.

בתחרות קרמיקה בין לאומית באיטליה, זכה במקום שני ועבודתו מוצגת היום במוזיאון בתערוכת הקבע כאבן דרך של הקרמיקה המודרנית.

דניאל הקים לעצמו סטודיו זעיר ועשה עבודות בקנה מידה קטן, אך כאשר קיבל הזמנה ליצור עבודת קרמיקה גדולה עבור מלון איבורי באבידג'אן בחוף השנהב, הוא נאלץ לשרוף אותה בתנורי החרס הגדולים של מפעל "נעמן".

אחרי שהציב באבידג'אן את עבודתו ששטחה כ – 50 מטרים רבועים, הוא קיבל הצעה מהממשל המקומי להקים את הפקולטה לאמנות הקרמיקה בבית הספר לאומנויות ולשם כך שהה במקום, יחד עם משפחתו במשך שנתיים. כשחזר, את כל חסכונותיו השקיע ברכישת תנור גדול לשריפת קרמיקה ששימש אותו מאז כול השנים.

את הידע הגדול שלו בתחום החרס והקרמיקה הוא העביר לתלמידים רבים, הוא השתמש באדמת הסחף בסכרים ובוואדיות המקומיים ליצירת חומר גלם ייחודי, ואף ניסה לעניין חברות בכריית חומר זה. הוא נסע לאיטליה להתחקות אחרי ייצור קרמיקת מיולה הייחודית והיה גאה מאוד כשהצליח להפיק בסטודיו שלו עבודות מיולה בנוסח ארץ ישראלי.

שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, הקודמת, היו שנות היצירה הגדולות שלו. דניאל הוזמן לשוויץ, לאיטליה, גרמניה וברזיל להציג וליצור עבודות בנות קיימא בקרמיקה. ברחבי העולם פזורות היום עבודות שלו, ביפן, ניו-יורק, ברזיל, גרמניה ושוויץ. בישראל ניתן לראות את עבודותיו בבית מיח"א ברמת אביב, במסעדה בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב, בלשכת שר הפנים בירושלים, בחזית מלון דניאל בהרצליה ובחדר הישיבות של מועצה אזורית שער הנגב.

ברוחמה עבודותיו הגברת בעלת החזה הגדול והשמש אדירת הקרניים בכניסה למרפאה, האריה והשיכורים על קיר מועדון החבר ועבודת המתכת על קיר חדר האוכל.

גם את הפסיפס היפה בפינת העתיקות העביר דניאל, במו ידיו מג'ממה בסבלנות אין קץ תוך שימוש בטכניקה ייחודית.

דניאל היה אוטו-דידקט ואמן בכול רמ"ח אבריו, נחוש ובלתי מתפשר, לא תמיד קל היה להסכים אתו ולא אחת ניתזו ניצוצות במפגשים אתו, אך זוהי דרכו של אמן, נפשו הסוערת היא המצליחה להפיק איכויות יצירה גבוהות וייחודיות וכזה הוא היה, מיוחד, בעל חוש הומור, צבעוני וחם כמו עבודותיו.

למרות שהשנים האחרונות לא הביאו אליו את הרוגע והשלווה והיו כרוכות בכאב ובסבל, אנחנו ננצור את האיש האנרגטי, היוצר, המצחיק, שבדרכו המיוחדת קישט את חיינו.

ללאורה, אילנה, רות ודינה משתתפים באבלכם.

דרורה כהן



הוסף

"לזכרו של דניאל היקר"
נחום אדלשטיין
"אני שוהה עכשיו במלון הוטל איוואר באבידג׳אן ומאד התרגשתי לגלו ..."
דורית מילמן
"אני שוהה עכשיו במלון הוטל איוואר באבידג׳אן ומאד התרגשתי לגלו ..."
דורית מילמן


< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות