Rapoo- It solutions & Corporate template

08-6807701

צור קשר

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לשיפר שלמה אליעזר ז"ל
(15/09/1892 - 09/12/1959)     (  -  יח כסלו תש"ך )

שלמה אליעזר שיפר

 מוו של שלמה אליעזר שיפר, אביו של חברנו אלי, שם קץ לחיי אדם שבע מעש ותלאות.

הוא נולד בעיירה יוזפוב שבפולין, שם גדל, נשא אישה בשנת 1912, ועסק בסחר בהמות עד שנת 1930, כשנמלט אל החווה החקלאית של אביו, עם אשתו וארעה בניו, לאחר שהפורעים הציתו את השכונה היהודית. זמן קצר אחר כך הוא היגר, יחד עם אחיו הצעיר ממנו, לבלגיה, בהשאירו מאחוריו את משפחתו. על פי תנאי ההגירה, עבדו שני האחים במכרות הפחם שבאזור בורינז' שבוולוניה, במשך שנה. עם תום ההתחייבות עברו לבריסל, שם נקלטו במפעל לסריגים ושלמה אליעזר הצליח להביא אליו גם את משפחתו. לא ארכו השנים עד ששני האחים צברו די כסף כדי לקנות כמה מכונות סריגה ולהקים מפעל משלהם.

באותה תקופה, שימשה בלגיה תחנת ביניים בנתיב ההגירה של יהודי מזרח אירופה לארצות הברית. ביתו של שלמה אליעזר שהיה חלק מחצר שכללה כ- 20 בתי מלאכה ובתי עסק יהודיים, הפך לאכסניה לקרוב ולרחוק, תמיד נמצא בו מקום לאורח שנטה ללון, אם כי מצבה הכלכלי של המשחה היה די דחוק. הוא עצמו היה ציוני פעיל וחבר בהנהלת "הפועל המזרחי" בעיר. עובדה זו לא הפריעה לבניו הגדולים לפעול בקן השומר הצעיר שקיים פעולותיו באותה חצר עצמה. במשך הזמן כל 4 בניו וגם שתי הבנות הצעירות שנולדו לו בבלגיה, היו לחברים בתנועה.

כשכבשו הגרמנים את בלגיה בשנת 1940, הוטלו על האוכלוסיה היהודית שנעשו, בהדרגה, חמורות יותר ויותר. אשתו של שלמה, חיה, נפטרה אחרי ניתוח קשה. הבן הגדול יצא מהבית והסתתר בין הגויים. הבן השני הצטרף למחתרת הקומוניסטית. תמורת תשלום, מצאו שתי הבנות מקלט אצל איכר עני (מ- 100 הילדים היהודים שהסתתרו באותו כפר, נותרו בסוף המלחמה 5 בלבד, ביניהם שתי בנותיו שהן היום חברות קיבוץ משמר העמק). הבן השלישי התחמק ברגע האחרון מן האקציה  שארגנו הגרמנים במסווה של משלוחים למחנה עבודה לגרמניה, לאחר שהוזהר על הגורל הצפוי לו, וברח לשוויץ יחד עם חברתו. שלמה אליעזר הסתתר בעליית הגג של ידיד נוצרי, שהיה קשור למחתרת הקומוניסטית וחברנו אלי עמו. בראשית שנת 1944 ברח גם אלי לשוויץ, בעזרת רשת ההברחה שאורגנה ע"י חברי התנועה בבלגיה, במימון שליח "החלוץ" בשוויץ.

שלמה אליעזר יצא מן המסתור בשנת 1945. הוא ידע על גורל ילדיו. דאגתו הראשונה היתה להחזיר את שתי בנותיו, שהגיעו בינתיים לבית ילדים מיסודו של השומר הצעיר, לבית דתי. שנות חוסר הפעילות הגופנית מאונס, נתנו את אותותיהן החמורות במצב בריאותו. הוא לקה בהתקף לב ובשיתוק בחצי גופו. שני בניו הגדולים טיפלו בו ומצבו השתפר עד שיכול היה לעלות לארץ בשנת 1948, יחד עם שתי בנותיו ובן אחיו הצעיר, שנשאר יתום ובודד. הבנות מצאו להן בית בקיבוץ משמר העמק, בהשפעתם הפעילה של אלי ואחיו, שכבר היו בארץ, ובן אחיו היתום, אומץ ע"י דודתו, אחותו של שלמה אליעזר. הוא עצמו התיישב בירושלים, שם המשיך להתפרנס למחייתו מעבודה במכונת סריגה. על אף בריאותו הלקויה הוא הצליח לארגן את חייו בידיו האמונות שידעו לבצע כל מלאכה. בשנת 1956, לאחר שמצב בריאותו התדרדר, הסכים להשתקע בקיבוצנו, ליד משפחת בנו הצעיר.

ברוחמה חי שלמה אליעזר 3 שנים. הוא עורר תשומת לב במנהגו הצנוע, בו ידע לחיות לפי אמונתו. ביתו שימש מרכז התכנסות לקשישי המקום, שכיבדו את אישיותו ואת נועם הליכותיו.

 


 





הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות