Rapoo- It solutions & Corporate template

08-6807701

צור קשר

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה ליגן חוה  ז"ל
(04/07/1915 - 07/09/2002)     ( כז אב תרע"ה  -  א תשרי תשס"ג )

חוה יגן

בראש השנה תשס"ג, הלכה לעולמה חוה יגן.

חוה נולדה בוורשה, פולין, ב- 4 ביולי 1915, למשפחת גולדגלס.

אביה נפתלי היה בעל זיכיון ממשלתי למכירת טבק וסיגריות וכן היה בבעלותו בית מסחר גדול לעצים לבניה. המשפחה גרה בחלק הפולני של העיר וחיה ברווחה כלכלית.

נפתלי היה מקורב לרבי מגור ולחסידיו וביתו היה בית דתי מסורתי.

הכל השתנה כשחווה היתה בת תשע, אביה חלה ונפטר. האם מרים מכרה את הבית ועם חמשת ילדיה עלתה לארץ ישראל. חוה זכרה מהתקופה ההיא את תל אביב, כבתים בודדים מוקפים חולות רבים. הקליטה לא צלחה והמשפחה חזרה לפולין, הפעם לחלק היהודי של העיר.

חוה הצטרפה לתנועת הנוער הגדולה, החזקה והטובה שהיתה בעיר לתנועת "השומר הצעיר", שם הדריכה נערים צעירים וחיכתה לאישור לעליה לארץ. כשזה בושש להגיע, עלתה בעליה בלתי לגאלית, נעצרה ע"י הבריטים שהתה חודשיים במחנה מעצר סרפנד והגיעה לקיבוץ היעד שלה "עמל" בקרית חיים.

האחות אביבה, עם בעלה וילדם טוליק וכן האח ישראל נמלטו לאזור בשליטה רוסית.

בפולין נשארה האם, האחות אדג'ה והאחות אדלה עם בעלה ובתם הקטנה לוטנקה. הם כולם ניספו במחנות ההשמדה. רק את לוטנקה הקטנה הספיקו תמורת כסף רב, למסור לאשה פולניה. האשה העבירה את הילדה לאיכר בכפר שהיה אלים וכפריה אחרת ריחמה עליה ולקחה אותה לביתה עד תום המלחמה. בכל הזמן הזה שמרה הפולניה מורשה על קשר עם לוטנקה ובתום המלחמה קיימה את ההבטחה להורי הילדה ויצרה קשר עם חוה באמצעות זלמן שהיה שליח התנועה בפולין. זלמן צירף אותה אל קבוצת היתומים הראשונה שהגיעה אחרי המלחמה והיא הגיעה לרוחמה, שינתה את שמה לאורה ואמצה ע"י יצחק וחוה כבת לכל דבר.

בקרית חיים עבדה חוה במפעלי המפרץ ושלחה לסמינר הקיבוצים ללימודי גננת. גם בסמינר התגוררו התלמידים באוהלים, אך חוה זכרה את הלימודים שם כתקופה טובה עם רמת לימודים גבוהה.

 את יצחק הכירה חוה ב"עמל" באחת מחופשותיו בשרות הבריגדה היהודית באירופה, הם נישאו וברוחמה נולדה בתם אביטל.

כאן עבדה חוה כגננת וכמורה-מחנכת של קבוצות "אילן", "שיבולים", "אמיר" ו"אורן", וכל השנים מילאה תפקיד חשוב בוועדת החינוך.

ב- 1968 נתבקשה ממשרד החינוך לעבור ללמד בעיירת הפתוח שדרות. 15 שנים עבדה שם כמורה וכמדריכת מורים לחינוך המיוחד בבית הספר "שקמה", היא עזרה למורים הצעירים בידע הרב שצברה וילדים והורים רבים משדרות היו פוגשים אותה בחיבוקים, עוד שנים אחרי שסיימה את עבודתה בעיירה.

בהגיעה לגמלאות, שבה לרוחמה ואחרי קורס לארכיונאים השתלבה בעבודה בארכיון הקיבוץ. בתיקים רבים אפשר למצוא את כתב ידה כשטיפלה בעברם המקומי של חברי רוחמה.

ב- 1989, על כביש הכניסה לרוחמה, נפגעה חוה בתאונת דרכים קשה. 70 ימים בבתי חולים ושיקום, השיבו אותה לרוחמה לעבודתה בארכיון, אך הפגיעה הקשה בתאונה היתה בסיס להתדרדרות עקבית במצבה הגופני והיא נאלצה להתאשפז לפרקים בבית החולים עד שעברה ל"בית וותיקון" ברוחמה. בכל אותן שנים, ליווה אותה יצחק במסירות ואהבת אין-קץ וטיפל בה כמידת יכולתו בכל אשר עברה. הוא ישב לידה, ליטף את ידה ודיבר וסיפר לה את הכל.  

חוה היתה מוותיקות רוחמה, הטביעה חותמה על מערכת החינוך המשותף, היתה אפ ורעיה מסורה. ביתם של יצחק וחוה היה פתוח לעוברי אורח רבים שפקדו את רוחמה וקשריהם הסתעפו על פני מדינות רבות בעולם. 

ליצחק,  אביטל, אורה ובני המשפחה תנחומינו. נוחי חוה בשלום באדמת רוחמה.




הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות