Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לוזה הנדה ז"ל
(14/02/1917 - 10/01/1996)     ( כב שבט תרע"ז  -  יח טבת תשנ"ו )

הנדה וזה

 הנדה נולדה בעיר רובנה בפולין. להוריה, יהודה ופרומה-מרים וינר היו עוד שני בנים ובת.בהיותה בת שנתיים נפטרה אימה ואביה נשא לאישה את אחות האם. אביה היה סוחר ואימה עזרה לידו. בעיר רובנה היתה קהילה יהודית גדולה וציונית ובתי הספר והגימנסיה "תרבות" תמכו בפעילו הציונית של תנועת הנוער. ימי ילדותה עברו בנעימים בבית יהודי חם וגדול וסבא בעל חנות לפירות וממתקים וגן פירות בכפר, אליו יצאה מדי קיץ. בגיל 8 התוודעה לראשונה אל תנועת השומר הצעיר ונשבתה בקסמה, בשירי המולדת, הצופיות, הריקודים והטיולים. בגיל 10 עברה תאונת דרכים קשה שריתקה אותה למיטתה במשך שנה, אחריה לא הרשו לה ההורים ללכת לתנועה  וסבתא עזרה לה בהיחבא במימון המס החודשי לתנועה. ריב גדול פרץ עם אביה כאשר ביקשה ללמוד דווקא סנדלרות. בסיכום נקבע שהיא תלמד "מקצוע" עליו יסוכם בעתיד.בחורף 1934, במינוס 30 מעלות, היא מגיעה להכשרה בביאליסטוק. התנאים קשים, האוכל הדל, כמעט שברו את הנערה המפונקת. עזרה לה חברת ילדות בשם יוניה חמרה, שמתה לאחר זמן קצר בשריפה שפרצה במפעל בו עבדה. מותה השפיע קשות עליה ועל אביה שהחליט , בלא ידיעתה לסדר אישור עלייה לארץ, ושילם מראש עבורה לימודים באוניברסיטה בירושלים.ב- 1935 היא עולה ומצטרפת לגרעין של קיבוץ "עמל" שכבר הגיע ארצה : ישקה אפרת, פינק וזה ופניה. הקשר עם פיניק החל באוהל משפחה עלוב, שנתיים מאוחר יותר. את ההבטחה לאביה ללמוד בירושלים, היא איננה מקיימת, במקום זה ממלאת תפקידים בוועדות חינוך, תרבות וחדים ועובדות במחסנאות בגדים וסדרנית עבודה. ב- 1951 נשלחת לסמינר הקיבוצים להכשרת גנות ועובדת כגננת 4 שנים עד שמצב בריאותה מאלץ אותה לעזוב והיא עוברת לעבוד כמחסנאית בגדים, ואחר כך כמזכירה טכנית. במזכירות הטכנית נשארת עד ימי עבודתה האחרונים, היא שולטת בעניינים ביד רמה, למרות שלא למדה להדפיס, היא מדפיסה בזריזות בשתי אצבעות  את כל ההתכתבויות ולפעמים גם את המאמרים ל"הדי רוחמה". היא מתעניינת בכל. נשלחת כצירה לוועידות התנועה, מוסרת דיווחים ענייניים בשיחות הקיבוץ ולוקחת חלק פעיל בארגון מסיבות וחגים ברוחמה.

כאשר נפצע אמנון, בנה הבכור, בכור ילדי רוחמה, היא תומכת בו באומץ ובמסירות. את בחיר ליבה, אלוף נעוריה פיניק וזה שהיה פעיל בארגון ההגנה והרכש, היא מלווה באהבה ובהערצה שנים ארוכות. מותו בגיל 53 בשיא פעילותו, עטף אותה ביגון עמוק ואת אהבתה הגדולה אליו היא המשיכה להעניק לנכדיה וילדיה.

הנדה האלמנה קוראת המון, מסמנת לעצמה משפטים חכמים מן הספרים ושומרת בעיזבונה העשיר, קטעי מאמרים ואמרות שפר. היא מרבה לכתוב לאירועים משפחתיים וצרור סיפוריה על הילדים הראשונים של רוחמה הוצא לאור בחג הקיבוץ.מותה הישרה אבל כבד על חברי רוחמה. הנדה ופיניק ובנם הבכור אמנון, היו מאבני המסד של הקיבוץ.


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות