Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לגורן יצחק ז"ל
(25/03/1914 - 14/06/2001)     ( כז אדר תרע"ד  -  כג תשס"א )

יצחק גורן גרודצקי

יצחק נולד ב-25 למרץ 1914 בווילנה שבפולין, אביו משה עבד בדפוס ואף הוציא לאור עיתונים בפולנית וגרמנית, אמו מיכלה הייתה מיילדת , המשפחה חגגה חגים יהודיים ושמרה שבת וההורים השתדלו לתת לשלושת בניהם את החינוך הטוב והמתקדם ביותר.


בן 16 הצטרף לתנועת השומר הצעיר ואת כול מרצו השקיע בפעילות תנועתית, בצופיות, בלימודי ארץ ישראל והכשרה לעלייה.


כדי להימנע מגיוס לצבא הפולני הוא קיבל אישור עלייה לארץ כבר  בגיל 16 ועל מנת להכשיר עצמו לעבודה בארץ הוא למד נגרות ועיצוב תפאורות.


יצחק אהב תיאטרון והשקיע בתחום את רוב זמנו, היה שחקן מוכשר וכישרונו כבמאי צעיר בא לידי ביטוי בלהקה המרכזית של התנועה שהעלתה מחזות בבימויו ברחבי פולין. כשהגיע יום  העלייה הוא נפרד מהוריו שתמכו בו וקיוו לבוא אחריו, רכבת העולים עברה בין העיירות והיהודים נפרדו בדמעות , הם היו משוכנעים שהצעירים הללו ימותו בפלשתינה שהיא ארץ אוכלת יושביה, אך המציאות הקשה הראתה שדווקא הנשארים הושמדו והתחושה הקשה שהעולים נטשו את הנשארים לנפשם ליוותה את  יצחק בכאב עמוק עד יומו האחרון , הוא תירגם תחושה זאת לפעילות ארוכת שנים בקליטת עולים חדשים.


עם גרעין 'סדן' הוא עשה שנה בקבוץ בית זרע ואחר כך הצטרף לחברים בקבוץ "העמל", עבד בנמל חיפה, ויצא לקבוץ משמר העמק ללמוד את תורת גידול מטעי הפרי. את הכרם הראשון של רוחמה ואת מטעי הפירות הוא נטע במו ידיו והשנים הראשונות של הגידול היו קשות ביותר, לא היו אמצעי השקיה והגידול בטרסות וקווי גובה העיר ביותר.


אהבתו של יצחק לתאטרון הביאה אותו שוב אל להקת התנועה, אחר כך הוא אף השתלם באולפן לבמאים של הבמאי פיטר פריי ושילב עבודה במטעים עם פעילות בתיאטרון. יצחק היה הבמאי החובב הפורה ביותר בתנועה הקיבוצית, הוא ביים עשרות מחזות בכול רחבי הארץ, עבד עם להקות חובבים רבות , כמובן עם החוג הדרמטי של רוחמה אתו העלה מספר מחזות מרשימים.


לפעמים היה יצחק מצייר בעצמו את התפאורות ותמיד היה מאפר בכישרון את פני השחקנים, על המקלטים בגבעת הילדים מצויים עד היום ציורים מעשה ידיו , היה לו כשרון טבעי של צייר  שנשאר חבוי.


לחניכיו הצעירים בתקופה הברוכה של הפעילות בחברת הילדים והמוסד החינוכי, זכורים לילות לבנים של חזרות למחזות ארוכים בהם הקפיד יצחק הקפדה יתרה על חיתוך הדיבור ותנועות הדרמטיות, ההקפדה הביאה לתוצאות נפלאות שהפכו תמיד לגולת הכותרת של כול מסיבת סיום שנה ומחזור.


בתום עבודתו במטעים עקב תאונה, עבד יצחק במפעל 'המברשת' ואחר כך נענה לקריאתה של גולדה מאיר ויצא לפעילות של קליטת עלייה בבאר-שבע, הוא התאכזב כשגילה שהעולים חומריים ורבים מהם יורדים לאמריקה.


חזר הביתה לשנה ויצא שוב, הפעם למשימה מפלגתית במטרה לגבש קבוצת עולים שתצטרף למפ"ם, אך גם כאן נחל אכזבה כשהעולים זיהו את מפ"ם כמפלגה קומוניסטית.


יצחק לא הרים ידיים והיה מוכן להמשיך בפעילות אבל מחלתה של חנה אשתו החריפה והוא וויתר על הכול כדי להיות לצידה ולסעוד אותה עד יומה האחרון.


שנים ארוכות עבד בנוי של גבעת הילדים, את אהבתו לעץ ולפרח אפשר היה לראות בכול פינה, מרשימה במיוחד הייתה הגינה הרחבה טיפח ליד ביתו והיה בה שילוב של שיחים , עצים ופרחים.


 


יצחק הכריז לא אחת : "פעם שומר – תמיד שומר" והתקשה להשלים עם חברים שסטו מהדרך, היה חבר קבוץ שאכפת לו מהכול, החל ממראה חצר הקיבוץ וכלה ביכולתו של הקבוץ לשמור על ערכי היסוד שלו והיה מבטא את דעותיו בחריפות ולהט אמונה.


היו לו קשרים יפים עם כול נכדיו, הם אהבו והעריכו את פועלו.


מחלתו הקשה ניתקה אותו מהבית והגן שטיפח באהבה, הוא הלך ודעך עד שכבה פתיל חייו לעד.

דרורה כהן




 






הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות