דף הנצחה לאלטרמן לידיה ז”ל (01/01/1886 – 16/11/1963) ( – כט תשכ”ג )
לידיה אלטרמן
ביום שבת סתווי ישבה לידיה אלטרמן – בטיקוב, אמה של חנה פריבר וסבתה של עדה, על המדשאה שליד חדרה וקראה עיתון. לרגעים נמה, הזדקפה, צנחה ולא קמה עוד. כך הגיעו לקיצם חייה הארוכים של אשת החיל, האם והסבתא, אשר נדדה בדרך הארוכה מקצה העולם אל קצהו ומצאה, לבסוף את מנוחתה באדמת רוחמה.
רק שנים מעטות הייתה אתנו סבתא לידיה אלטרמן. היא נולדה ברוסיה הצארית, באודסה, עוד במאה ה- 19. תהפוכות ההיסטוריה והגורל היהודי עקרו אותה מגלות אחת והובילו אותה לגלות אחרת, לצ’ילי הרחוקה, שם גידלה את 8 בניה ובנותיה.
לאחר שהתאלמנה לא מצאה מנוחה בגולה החדשה והחלה לדרבן את ילידה לעזוב את הארץ הנוכרייה והעויינות ולעלות לישראל.
בסוף שנת 1956, בגיל 71, עלתה לידיה לארץ, כדי להתאחד עם משפחות בנותיה. היא זכתה לראות בחיים 27 נכדים ו – 7 נינים, הפזורים בקיבוצים ובערי ישראל. מכל המקומות, בחרה להשתקע ברוחמה.
היא הייתה אישה נבונה והשתדלה לא להכביד ולהיות מועילה לחברתה החדשה.
על אף גילה המופלג, עבדה בכל עבודה קשה במטבח.
היא הקדימה ברכת שלום לכל עובר ושב וחייכה לכל ילד שנזדמן בדרכה ונראתה מאושרת בחלקה.