דף הנצחה לאפרת בן עמי ז”ל (14/07/1952 – 22/05/2015) ( כג אב תשי”ב – ד סיון תשע”ה )
לזכרו של חברנו בן עמי אפרת
בארבעה-עשר ליולי 1952 נולד תינוק יפהפה ששבה את ליבם של ישקה ושרה אפרת, הם אימצו אותו באהבת אין קץ אל ליבם, אל זוגיותם חשוכת הילדים וגידלוהו בחום ודאגת אמת.
בסיוע זה, המלווה והמעניק של הוריו , של חדווה מלמד ושל מערכת תומכת גדל הילד בן עמי והיה לנער, אהוב על בני כיתתו.
כשהתקשה בלימודים, העביר חלק משנות נעוריו בקבוץ ‘גבעת-חיים’ במסגרת חינוכית מֶקַדמת.
בשעה שבני כיתתו התגייסו לצה”ל, שיפר ושיכלל בן עמי את יכולותיו בהפעלת כלי חקלאות שונים, בימי מלחמת יום הכיפורים, כשהתרוקן הקבוץ מבניו הוא נרתם למלאכת קטיף הכותנה, ועל אף שטרם היה לו רישיון נהיגה, היה מוביל, יומם ולילה עגלות עמוסות כותנה אל המנפטה.
ב-1972 נישאו סילביה ובן עמי ונסעו לביקור משפחתי בארגנטינה, משם חזר עם רישיון הנהיגה שכה ייחל לו וכששבו לישראל נולדה להם בתם רחלי.
שנים רבות עבד בענפי החקלאות של רוחמה, הוא נחשב למפעיל כלים אחראי ומיומן, כאשר ביקשו להשוות מישהו לטוב ביותר היו אומרים: “הוא, מעמיס כמו בן עמי”.
עת הסתיים קשר המשפחה שלו עם סילביה, הוא מצא אהבה גדולה עם עליזה, אֵם בנו המאומץ עופר, עליזה בעלת הלב הרחב, מילאה ואיזנה את חייו, נולדו להם אמיתי ויונתן והאושר המשפחתי שרר בביתם עד מותה הֶעצוב בטרם עת.
כאשר הגיע תורו לתת תורנות בחדר האוכל, שימש כחצרן ויד ימינו של האקונום, עבד כנהג של מפעל המברשת, אחר- כך היה שנים ארוכות נהג רכב בריאות וגם כאן התגלה כחביב ומתחשב, סייע לזקנים והצחיק את הצעירים.
אחרי לכתה בטרם עת של עליזה, נקשר בן עמי אל ויקי מקיבוץ כיסופים, היה מבקר שם מספר ימים בשבוע עד אשר החליט לוותר על ביתו ברוחמה ולעבור לגור שם, עם זאת המשיך לעבוד כנהג הבית של רוחמה ובדרכי הנועם שלו לשרת את החברים.
מחלתו הקשה תקפה לפתע ובשבועות ספורים השתלטה ללא רַחֵם על גופו והכריעה את הבחור הגדול .
את המארג הגדול והמיוחד של רוחמה ארגו חברם שונים, עם יכולות שונות, כול אחד בדרכו הוסיף חוטים של צבע לבית הזה, לאלה של בן עמי היה צבע תמים.
לרחלי, עופר, אמיתי, יונתן וויקי וכול בני המשפחה, אנחנו אתכם באבלכם.
דרורה כהן
