דף הנצחה לברנשטיין שיקה ז”ל (16/06/1916 – 07/05/1999) ( טו סיון תרע”ו – כא אייר תשנ”ט )
יהושע שיקה ברנשטיין
יהוש- שיקה נולד לאנצ’ל ורשל ברנשטיין בעיר בקאו ברומניה. למשפחה עוד בת אחת וההורים עסקו במסחר. שיקה למד כארבע שנות תיכון ובגיל 16 הצטרף לתנועת “השומר הצעיר” בעירו, אחר כך כחבר “החלוץ” עובר שנת הכשרה ועולה בשנת 1938 ארצה ישר אל קיבות “העמל”.
בראשית דרכו בארץ עובד בנמל חיפה, בבית חרושת “נעמן” ואף נושא בתפקידים ארגוניים שונים בקיבוץ כסדרן עבודה וחבר בועדת עבודה.
כאשר מתארגנת פלוגת החלוץ לעלייה לרוחה, מצטרף אליה שיקה ונשאר כאן עד יומו האחרון.
כל אותן 55 שנים של עשייה ברוחמה, נמצא את שיקה פעיל ומעורב בתחומים רבים: ריכוז וחברות בועדות עבודה, חברים, מינויים, חינוך, משק, ריכוז קניות וגזבר הקיבוץ.
בשנת 1949 נקרא להדריך את הקיבוץ הצעיר “ספיח” הוא קיבוץ “בית קמה”.
כשמקימים את מפעל המברשת מתמנה שיקה למרכז ומאז הוא נשאר קשור לעשייה במפעל ברמות שונות של ניהול ועבודה, בכל שאר שנות עבודתו ברוחמה.
יש לו לשיקה הבחנה כלכלית נכונה, זאת כנראה תכונה מולדת אצלו, מפני שאף פעם לא למד כלכלה או תעשייה וניהול, ולמרות זאת בראייה ברורה הוא יודע לנתח מצבים, להבין מהלכים והיה מנסח במילים קצרות את עמדותיו בנושאים רבים שעלו על הפרק במשך שנים.
כאשר נפתח חדר האוכל החדש, התמנה שיקה לאקונום ומילא תפקיד חשוב זה, אבל לא לזמן רב אפשר לו הקיבוץ להתנתק מהמעגל הכלכלי ולמרות התנגדותו, אחרי שנה שוב נבחר לגזבר.
לשיקה, שכונה בפי ידידיו שיקה הג’ינג’י, היה אופי של זאב בודד, אך זה לא מנע ממנו לקחת חלק במפעלים חברתיים יפים וכשתארגנה קבוצת וותיקים לקיים מפגשי שבת היה זה אך טבעי למצוא את שיקה ביניהם, ושמותו הגמלונית הניצבת מאחורי מכונת האספרסו במועדון, זכורה לכל באי המקום.
כמו כן זכורים מקלטי הטלוויזיה השכונתיים שהוקמו בראשית ימי הטלוויזיה, ואת שיקה שהיה בין היוזמים של הפרויקט המלבב ההוא.
בשנים האחרונות, כשכבר לא נשא בתפקידים, עבד שיקה במחלקת אריזה של מפעל המברשת, והתברר שגם ידיים זריזות היו לו ואת הטיפול בסיבי הניילון הנוטים להתפזר הפקידו תמיד בידיו. הוא שמילא כל כך הרבה תפקידי מפתח ברוחמה לא התלונן ומצא עניין גם בעבודתו הפשוטה.
איש ישר הלך לעולמו ולמרות שלא השאיר ילדים אחריו, השאיר על אדמת רוחמה אבני דרך רבות שהציב בחוכמה, בתבונה וביושר.
