דף הנצחה להלר גרשום צזרה ז”ל (14/10/1893 – 31/01/1971) ( – ב שבט תשל”א )
צ’זרה הלר
צ’זרה הלר, אביו של חברנו יצחק, מת בגיל 74 ממחלת ריאות והובא למנוחת עולמים בבית העלמין ברוחמה.
הוא נולד בוונציה בשנת 1893 במשפחה יהודית שומרת מסורת. אביו היה חזן וממלא מקומו של הרב ששמר על אי תלותו הכלכלית, בעוסקו בעיסוקים מכניסים שונים, כמו מסחר והדרכת תיירים.
במלחמת העולם הראשונה לחם בחזית האוסטרית כחיל מקצועי והצליח להימנע משימוש בנשק כל 7 שנות שירותו. אחרי המלחמה עבר לקומא נשא לאשה את לטיציה, בשנת 1921, ועבד בחברה מסחרית גדולה לדברי הלבשה לדברים. בין השנים 1922 – 1924 נולדו להם בת ובן והמשפחה ניהלה חיים צנועים ברומא.
הרדיפות הנאציות בשנת 1943 פיזרה את המשפחה. האם נמלטה לביתה של קרובת משפחה שהייתה נשואה לנוצרי והבת מצאה מקלט במינזר של שתקניות. צ’זרה ובנו יצחק הסתתרו בבתי חולים, במנזרים ובבתים של ידידים נוצריים. עם כניסת צבא בנות הברית לרומא שוב התקבצה המשפחה בביתה וצ’זרה חידש עבודתו בבית המסחר. הבת שבה ללימודים אך יצחק מצא דרכו אל הציונות ואל תנועת “החלוץ” ואף עלה ארצה בשנת 1950. צ’זרה ולטיציה לא הערימו מכשולים בפני בנם, על אף הקושי הנפשי שבפרידה. הוא עצמו ביקר בארץ בשנת 1952 ומראה העיניים הרשים אותו עמוקות ונקלט יפה על רקע השקפתו הדתית הנאורה.
לאחר שיצא לפנסיה בשנת 1958, הסתפק בעבודות חלקיות ואת יתר הזמן הקדיש להעמקת אמונתו הדתית וללימוד השפה העברית. לאחר מות לטיציה, בשנת 1961, עשה לו מנהג לבקר כמעט כל שנה בישראל.
צ’זרה היה קשור לתרבות ולאורח החיים הרומאיים, על כן, לא קל היה לשכנע אותו להשתקע בארץ. רק בשנת 1969 נענה להפצרותיו של יצחק והשתקע בקיבוץ, קצת יותר משנה לפני פטירתו.
