דף הנצחה להררי (ברגר) יוסף ז”ל (31/03/1921 – 06/09/2016) ( כג אדרא תרפ”א – ו אלול תשע”ו )
יוסף הררי (ברגר)
יוסף יושו ברגר הררי נולד במרץ 1921 ליצחק ומרים ברגר בסטניסלבוב שבפולין.
היו למשפחה חמישה ילדים; משה, יוסף, בתקה, סלק, ורבקה, והם קיימו בית יהודי פתוח וחברתי בזכות אהבת ההורים למוזיקה ותיאטרון.
אימא ברגר יחד עם היותה עקרת בית הקדישה מזמנה למשחק בתיאטרון המקומי, וכול הילדים למדו נגינה.
אבא ברגר היה פקיד בעיריה וסוחר, והם שניהם שרדו את המלחמה והגיעו לרוחמה, ויחד עם ילדיהם השתלבו בחיי הקבוץ, עד אחרית ימיהם.
יוסף הנער, סיים לימודים יסודיים, למד נגרות והשלים השכלה בלימודי ערב , כולל לימוד מוזיקה, אהבת המוזיקה ליוותה אותו כול חייו והוא הנחיל אותה גם לילדיו.
הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר מתוך כוונה לעלות ארצה, אבל המלחמה הקדימה, המשפחה ברחה מאוקראינה ויוסף גויס לצבא הסוביטי ליחידות המשק והתותחנים.
כחמש שנים הוא שרת בצבא, ובתאור שלו ב”הדי רוחמה” אחרי כעשר שנים הוא כתב: “אני כמעט מתבייש לזכור, עברו רק עשר שנים ואנחנו שוכחים, אבל מי אם לא אנחנו יעלה את זכר המיליונים? בסוף 1941 אנחנו נסוגים, הולכים ימים ולילות רעבים, עייפים, רטובים, סוחבים את הציוד על הגב כי על כלי הרכב מובילים את הפצועים, משה אחי צועד לידי, הוא מוציא מפוחית, אני שר והוא מנגן והחיילים מתעודדים וממשיכים ללכת…”
בתום המלחמה הוא קיבל מהצבא הסוביטי אותות הצטיינות על אומץ לב והשתתפות בקרבות על בודאפשט.
אחיו משה נפל בקרבות על ברלין.
ב-1947 חבר אל חברי השומר הצעיר לגרעין ‘נתיב הגאולה’ בחווה חקלאית להכשרה לקראת עלייה ארצה, שם גם הכשיר את חבריו ולימד לחימה מהידע הצבאי שלו.
הגרעין הגשים בקבוץ אילון, אך יוסף הצטרף אל אחיו בקבוץ רוחמה.
במלחמת השחרור השתתף בקרבות בירושלים ובכיס פלוג’ה עם יחידת המרגמות הכבדות.
ברוחמה הכיר יוסף את שושנה ונולדו להם בלהה, עדה, אביגיל ואיתמר.
כאן עבד במגוון מקומות עבודה; אחרי שבוע של השתלמות היה לזבלן מקצועי, עבד בלול, גן ירק, חצרן בתי הילדים, מחלקת הפלסטיק של המפעל ועשרות שנים לייד מכונת הייצור במחלקה א’ בייצור רבבות מטאטאים, מברשות-סיוד ונעליים.
לצד העבודה הוא מילא תפקידים, תמיד היו אלה תפקידים שהייתה בהם אינטראקציה מיידית עם חברי הקבוץ ותמיד בנועם, ברוח טובה ורצון ליישב מחלוקות.
לכן גם לא היה זה מוזר כאשר התנדב ללוות את העולים מרוסיה שהגיעו לרוחמה במסגרת ‘בית ראשון במולדת’ ודאג להם כמו לילדיו.
יוסף אהב מאוד מוזיקה, מכול הסוגים, אך בעיקר מוזיקה קלאסית, והיה גאה מאוד בהתקדמות של אביגיל בתחום הזה, הוא היה בין המייסדים של “המקהלה המקובצת” שהייתה מקהלת הקיבוצים, והקול העמוק והחזק שלו מלווה עשרות הקלטות.
אנחנו לא החמצנו הזדמנות לבקשו ולהשמיע לנו משירתו המרגשת בכול האירועים בקבוץ.
יוסף הררי הוא ישראל היפה, כששאלו אותו מה הסוד לאריכות ימים הוא ענה: “אהבת האדם, והרבה חיוכים”
ואכן הוא הלך לעולמו מלווה בהרבה אהבה של בני משפחתו שעל אף המרחק הפיזי דאגו להיות איתו ועם שושנה ככול שיכלו.
הלך מאיתנו חבר קבוץ שורשי ונאמן, שאהב את רוחמה ורוחמה אהבה אותו.
לשושנה,בלהה, עדה, אביגיל ואיתמר וכול בני משפחת ברגר הרחבה ברוחמה בארץ ובעולם, השתתפותנו באבלכם.
דרורה כהן
