דף הנצחה לחיימוביץ ציפורה ז”ל (14/12/1915 – 09/02/2012) ( ז טבת תרע”ו – טז תשע”ב )
ציפורה נולדה בשם פייגה ב- 14 בדצמבר 1915 בעיר בריצבה בבסרביה רומניה. הוריה, לייב וביילה מוגילובסקי , התפרנסו ממסחר וקיימו בית חילוני חם. שני ההורים עסקו בפעולה ציונית ושלחו את ששת ילדיהם להתחנך בתנועות נוער ציוניות. ציפורה השלימה בית ספר עממי ו-4 מחלקות בגימנסיה היא התמחתה בריקמה ואף מצאה פרנסתה בתחום זה, אך יחד עם כך, העבירה באותו זמן, שש שנים בתנועת הנוער, במהלכן אף הדריכה והייתה שנתיים וחצי בהכשרה לקראת עליה לישראל, ביאסי בוקרשט. בשנת 1939 היא הפליגה לישראל, בעוד הוריה ואחיה נשארים ברומניה. ההורים נספו בעת המלחמה, שתיים מאחיותיה נדדו לסטלינגרד ושבו לבסרביה, על שניים מאחיה אין כלל מידע ואח אחד חי ונפטר בברזיל. מיד לאחר עגינת האוניה בחיפה, הגיעה ציפורה אל קיבוץ “העמל” בקרית חיים, שם הגשים הגרעין שלה “למרחב” את החזון הציוני. בקריית חיים פגשה ציפורה את עלי חימוביץ’ והם הקימו את משפחתם הקטנה, ראשון נולד, עוד בקריה, רן ואחריו ברוחמה בלהה וחיה. ציפורה הייתה מספר שנים מטפלת פעוטים, הייתה, לפני שנים רבות, חברת ועדת חינוך, ומרכזת ועדת בריאות, אך את רוב שנותיה עשתה במתפרה, בזמנים בהם נתפרו במתפרת הקיבוץ ,מבגדי-עבודה ועד פיג’מות ומצעים היא סיפקה עם חברותיה את כול צרכי הלבוש, תפרה תחפושות לפורים, ודגלים לאחד במאי. ציפורה הגיעה לישראל בת 24 אישה צעירה, בהירת שער, יפה מאוד, ששתי צמות ארוכות עטרו את ראשה סביב, סביב ככתר זהב. את רוב שנותיה עשתה מאחורי מכונת התפירה, אך איש לא הכין אותה להתמודדות הקשה של טיפול בילד חולה, ובשנים ההן, בהן השיתוף הרחיק את הילדים מבית ההורים הקושי היה שבעתיים, עלי וציפורה התמודדו שנים ארוכות עם מחלתו של בנם, תמכו ועזרו וכאשר נישא והביא להם את נכדיהם הראשונים, מלא הדבר את ליבם אושר רב. לפני 34 שנים נפטר עלי, עלי היה עמוד התווך של המשפחה, לכתו השרה עליה עוגמת נפש רבה והיא התכנסה בעצמה, אך המשיכה לחיות בביתה הפרטי אותו טיפחה עד מאוד ולארח בשמחה את נכדיה שאהבו לבוא אליה. את שנות חייה האחרונות עשתה בבית הוותיקים ברוחמה, מתבודדת בפינתה הקטנה מסתפקת במועט. רבים הקימו את רוחמה, כולם שותפים לעשיה, האחד במעדר , האחרת במחט, כול אחד תרם כמיטב יכולתו ובלכתם, את מפעל חייהם מותירים לבאים אחריהם.
ינעמו לך צפורה רגבי רוחמה.
לרן, לבלהה, וחיה ולכול בני המשפחה , כולנו איתכם באבלכם
דרורה כהן
