כנעני חייקה ז”ל

דף הנצחה לכנעני חייקה ז”ל (05/05/1916 – 06/05/1998) ( ב אייר תרע”ו – י אדר תשנ”ח )

חייקה כנעני
“אני מעדיפה פחות מנוחה תמורת שביעות רצונם של החברים” – חזרה חייקה על דבריה במשך 30 שנות עבודתה בסנדלריה ברוחמה.
בית הוריה, שרה ורב ברוך פכמן, נאמנים ל”אל הרחמים” שיגם עליהם, נספו עם בני ביתם בתבערה הגדולה שאחזה בקהילות פולין ולא פסחה על עיירתה לוקוב, שם נולדה בשנת 1916, בת צעירה למשפחה ברוכת ילדים, שקועה במנהגי אורח חיים של אבות אבותיה, נקשרה בנעוריה לקן השומרי.
בעוד אחיה הבוגרים מקריבים את עצמם באוהלה של תורה, מדריכה חייקה את הצעירים ממנה עד צאתה להכשרה בגיל 17 לקיבוץ מענית, להגשים חלום נעוריה.
נאמנה לצוו התנועה, הקראת בעליה ב’ לעולת לארץ כמעפילה.
חייקה לא הספיקה להיפרד מביתה הישן ולזכות בברכת ההורים. חמש שנים בלבד היתה קשור למענית, עד החלטתה להקים משפחתה בקיבוץ רוחמה – עם אליהו.
“ביתי – מבצרי” היתה אומרת במפגש עם חברים על הקיבוץ, משפחה ועבודה. חייקה רעיה, אמא מסורה, הקפידה על הטוב, היפה והאסטטי בבית.
מקרוב עקבה אחרי שלוש בנותיה, לאה, אסתר, פנינה, בהתפתחותן בבתי הילדים. ערה לחינוך המשותף, הוסיפה לא אחת מקישוריה במלאכת יד ובסיוע אחר לשיטת החינוך. גם אם הקדישה מיטב זמנה למקצוע והיתה ערה בחיי הקיבוץ, לא פסחה לפעול בוועדות : חברים, עבודה, חינוך ועשייה זמנית במקומות אחרים.
בהגיעה לגיל ה- 60 כפנסיונרית, מסרה את ניהול הסנדלריה לחברה צעירה ממנה, ומצאה את מקומה בעבודה בבית החרושת, עד זקנתה המופלגת והיא עדיין דרוכה להמשיך.
רגועה ושקטה, נפרדה מאיתנו בשחר אור יום השישי במאי 1998, לאחר ציון יום הולדתה ה- 82, ועל ידה כל המשפחה.
ינעמו לך רגבי אדמת רוחמה.

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן