לבנה משהל’ה ז”ל

דף הנצחה ללבנה משהל’ה ז”ל (16/08/1948 – 12/07/1985) ( – כג תשמ”ה )

משה’לה לבנה
בן 37 היה משה’לה כשירד עליו הכורת…
המחלה הממאירה שהתישה את גופו, לאט לאט, תוך ייסורים נוראיים, אימללה את כל הקרובים לו והטילה צל כבד על הקיבוץ כולו.
חברי הקבוצה איתם גדל בקיבוץ, זוכרים אותו כילד עליז, שאהב לשיר, לטייל בשדות ושהתעניין מאד במכוניות ובטרקטורים. אכן, אהבותיו בילדות קבעו גם את נתיבי בגרותו: הוא היה לרכז המוסך לאחר שסיים את הקורס המתאים במדרשת רופין והיה פעיל במשק ובחברה. הוא לא הסתפק במילוי תפקיד, אלא שאף להיות קובע ומכריע וגילה יוזמה כדי להשיג הישגים מיוחדים. הוא ידע לעמוד על דעתו, אותה ביטא בחריפות, אבל ידע גם לשמור על יחסיו הטובים עם כולם. הוא הצטיין בכושרו המיוחד לקשור קשרים טובים עם כולם. הוא הצטיין בכושרו המיוחד לקשור קשרים טובים עם גורמי חוץ (בצבא, עם ספקים), תוך מילוי תפקיד וכו’.
משה’לה היה בנם של רחל וגדעון ליבנה, ממייסדי הקיבוץ. רחל נולדה בשנת 1929, בעיר לידה שברוסיה הלבנה, בתם של חיה ומשה דוידסון. בשנת 1929, הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר” ועלתה לארץ בשנת 1936. תחילה הלכה לקיבוץ בית-זרע, שם התרכזו חבריה מן ההכשרה וכעבור 8 חודשים עברה, יחד עם חבריה, לקריית-חיים והיתה בין מקימי קיבוץ “העמל”. בשנת 1944 נישאה רחל לגדעון בלנקמן (על החלפת שם המשפחה החליטו מאוחר יותר).
גדעון נולד בשנת 1915 בלוביפול, באזור האוקראיני של פולין, שם גדל ולמד בבית ספר “תרבות” עברית, נוסף ללימודי החובה בשפה הפולנית.
החל משנת 1923, היה חבר ב”השומר הצעיר”. הוריו רבקה וזאב בלנקמן, עלו לארץ בשנת 1934 וכעבור 4 שנים עלה גם גדעון והצטרף אל קיבוץ “העמל”. בשנת 1945 נולדה בתם הבכורה רוחמה. משה’לה נולד ב- 1948 ואחריו נולד אחיהם הצעיר, יצחק, בשנת 1952.
עם השנים נתגלה משה’לה גם כאיש מסור למשפחה. הוא היה רע אהוב ונאמן לאסתר, אב מקרין חום אל בניו – איתי ועידו, בן מסור לרחל וגדעון ואח מבין לרוחמה וליצחק, אשר בנו את חייהם מחוץ לקיבוץ.
לאחר שובם של אסתר ומשה’לה מחופשה בדרום אפריקה, השתלב משה יפה בעבודתו במוסך וזיקתו לקיבוץ גברה. אך כעבור זמן קצר הסימנים הראשונים של המחלה, שמו קץ לכל תכניותיו. את בנו הצעיר, דורון, לא זכה לראותו בעודו בחיים. ביום בו נולד דורון, נכנס משה’לה לבית החולים, אישפוז ממנו לא שב.
הקיבוץ ליווה את משה’לה בדרכו האחרונה בעצב, כשהשכול יורד על הוריו, על משפחתו ועל כל החברים.