עמנו שושנה ז”ל

דף הנצחה לעמנו שושנה ז”ל (05/09/1930 – 14/01/2013) ( יב תר”ץ – ג שבט תשע”ג )

שושנה עמנו נולדה בשנת 1930 בעיירה קטנה על יד טוניס, עיירת נופש של מלך טוניסיה. לאחר מות אביה נאלצה להפסיק את הלימודים בבית הספר הצרפתי ובגיל 15 החליטה ללמוד תפירה, אחר כך, כדי לעזור לאימא שהייתה מטופלת ב- 9 ילדים, עבדה בבית המרקחת של דודה בעיר טוניס. אחד מאחיה של שושנה היה חבר בתנועת “צעירי ציון-דרור” , תנועה בה מאיר היה מדריך, כאשר הוחלט שהגרעין יעלה לישראל, הכריחה שושנה את אחיה לקחת אותה אתו. וכך הם הגיעו להכשרה בצרפת ליד טולוז בשנת 1950. בהכשרה שושנה הצטיינה בכושרה הפיזי וזכתה לכינוי ‘שושנה ספורט’. היא עלתה לארץ, יחד עם בעלה לעתיד מאיר, בשנת 1950 עם הגרעין הטוניסאי מתנועת צעירי ציון שנשלח לבית אורן ובהמשך לגבעת ברנר , שם היא נישאה למאיר, בהמשך הגרעין נשלח לבית ג’וברין כגרעין השלמה. שושנה הייתה המבשלת הראשית לקיבוץ הצעיר, בו היו אז 80 צעירים. בתקופה זו עלתה לארץ כל המשפחה הענפה שלה שהתיישבה בבית שמש ויותר מאוחר גם בבני-יהודה ובנתניה. בבית ג’וברין נולדו לשושנה אורה, נאווה, וחיים, בהמשך נולדו לה עוד שלושה ילדים אבי, חנה ושלומי. בשנת 1958 המשפחה עברה למושב עוצם בו מאיר תיפקד כקצין ביטחון ושושנה טפלה בבית ובחינוך הילדים. מהמושב עברו לקריית גת בשנת 1960 ושם מאיר עבד ב’פולגת’ כמנהל חשבונות ושושנה המשיכה במסירות בשמירה על הבית ועל הילדים. בשנת 1976 המשפחה עברה לנתניה ובעיר הזאת שושנה, הילדים היו כבר גדולים, עבדה כמטפלת מחליפה בגני הילדים. בשנת 1982 המשפחה עברה לרוחמה ושושנה עבדה ב’המברשת’, ובעבודות שונות. שושנה הייתה אישה שכל הזמן דאגה לילדים והייתה עקרת בית למופת. ההובי שלה היה הציור ובמיוחד מאז שהמשפחה עברה לרוחמה הקדישה מזמנה לאומנות זו. הייתה אימא מסורה ובשלנית מיוחדת. בתקופה האחרונה היו לה חיים קשים וסבלה ממצב בריאותי קשה. מאיר טיפל בה במסירות אין קץ והבנות והבנים היו מבקרים אותה מדי שבת. בית רוחמה כולו משתתף בצערו של מאיר ושל כל המשפחה הענפה- יהיה זכרה ברוך ומנוחתה עדן.