פלד לאה לאה’קה ז”ל

דף הנצחה לפלד לאה לאה’קה ז”ל (12/03/1918 – 12/05/1982) ( – יט תשמ”ב )

לאה’קה פלד
בצער ובכאב עמוק ליווה הקיבוץ את לאה’קה בדרכה האחרונה. מספר חודשים היינו שרויים בחרדה חסרת תקווה וסירבנו להאמין שהדמות האמיצה, שאהבת החיים בלטה בכל מעשיה, דועכת ונכנעת למחלה חסרת הרחמים שקוננה בגופה.
לאה’קה נולדה בעיירה ידניץ, בגליל, בסרביה. עוד בהיותה צעירה לימים עברה משפחתה האמידה לבירת הגליל, קישנב. בבית הוריה שררה אווירה נאורה והיא ספגה, יחד עם האידיאלים הכלל אנושיים, את אהבת עם ישראל ואת אהבת ארץ ישראל. בית הספר התיכון בו למדה, אסר כל השתייכות אל תנועת נוער ציונית, אבל לאה’קה מצאה את דרכה אל “השומר הצעיר” – והיא בת 13 – והשתלבה בהתלהבות בחבורה העליזה והפעלתנית של הקן השומרי. עם בוא המבחן – גמר הלימודים בתיכון – מרדה לאה’קה בהחלטות הוריה, ארזה את חפציה ויצאה לחוות ההכשרה בעיר יאסי. מאוחר יותר, כאשר התרכז הגרעין הראשון של הקיבוץ לעתיד, להכשרה שבעיר בקאו, לאה’קה הייתה שם ובשנת 1937 עלתה לארץ , בברכת חבריה, להכשרה חקלאית ב”עיינות”. משהתחילו להגיע לארץ ראשוני הגרעין, היא שמרה על הקשר ההדוק ובמשך שתי שנות הכשרתה ב”עיינות”, הייתה שותפה מלאה ללבטי הקליטה של חבריה.
בשנת 1939 הצטרפה גם היא לקיבוץ בקריה, נישאה לליוניה ידידה משכבר הימים והעמידה את ידיעותיה שרכשה לרשות צוות הלול.
בימי מלחמת העולם השנייה הסוערים, החליטו שני בני הזוג להתנדב לשירות העם, ליוניה לבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי ולאה’קה לפלמ”ח, וכאשר נשלח ליוניה לחזית האירופית לבה התייסר בדאגה לגורלו.
עם השחרור מהשירות, שבה לאה’קה למרכז הפעילות בקיבוץ ותוך כך התחילה להעתיר אהבתה על בנה הבכור. מרצה וחיוניותה הרחיקו אותה מן המקצוע, באשר הקיבוץ היה לה למשימות האחרות של החברה: בחינוך, בניהול מחסן המכולת של המבוגרים ושל הילדים, במחסן הבגדים… בימים שקדמו למלחמת השחרור ובעיצומה, עולה לאה’קה אל “הדפו”, כדי לנהל את חדר האוכל של אנשי צה”ל.
כל ימי חייה הייתה לאה’קה במרכז הפעילות החברתית. הכל התרגלו לראותה בכך וכולם חיבבו את סגנונה המצליף והתקיף, כי ידעו שפרצי כעסה הם רק בועה רועמת, שמאחוריה יבואו החיוכים והרצון לעזור. תכונות אופייה הנלבב, עמדו לה גם בחיי המשפחה. היא הרעיפה אהבה על ילדיה (יואב, יוסי ונחום) על כלותיה ונכדיה ועל כל קרובי המשפחה הגדולה, ובמרצה הבלתי נלאה טיפלה בכל בעיותיהם. בשנים האחרונות התקשר שמה למועדון לבר, אותו מוקד לשילוב חברתי של כל הגילים והיא הטביעה את חותמה עליו במסירותה הלבבית.
לאה’קה תחסר לנו, לכולנו… תחסר לנו הידידות החמה ששפעה מאישיותה. תחסר לנו תרומתה הנדיבה לחברה. הפשטות הגלויה וחסרת הגינונים, הרוויה אהבת הבריות.
היטיב לבטא את רחשי ליבם של חברי הקיבוץ, אחד מן החברים היותר צעירים :
היית תמימה ופשוטת הליכות
היית אישה שכדאי אליה להידמות.