קופלניקוב מנשה ז”ל

דף הנצחה לקופלניקוב מנשה ז”ל (25/04/1915 – 13/01/1994) ( י אייר תרע”ה – א תשנ”ד )

מנשה קופלניקוב

בהוויה היומיומית היה כל השנים מעשי מאוד – איש עבודה חושב וחרוץ. אך בנשמתו היה רגיש, פגיע, מסור, ביקורתי, דורש שלמות ואוהב. אהב את משפחתו הרחבה וכל מי שהסתפח אליה, אהב מוסיקה, שקיננה בנפשו כתשוקה שלא באה על סיפוקה ואהב את מקצוע הבנייה כשדה יצירה לעצמו וכתרומה מונומנטלית לקיבוץ.

מנשה נולד באקרמן שבבסרביה בשנת 1915 לאביו ישראל ואמו בסייה. הוא גדל בבית שהמוסיקה בו הייתה חיי יומיום, פרנסה ואמנות. בילדותו למד לנגן בכינור ונהנה לנגן בו. הוא ויתר על קריירה מוסיקלית, הלך לבית ספר תיכון למסחר והתמסר לתנועת השומר הצעיר.

מנשה הצטרף לשומר הצעיר בשנת 1930. שלוש שנים לאחר מכן יצא להכשרה. בשנה וחצי שהיה בהכשרה גברה בו הנטייה לעבודת כפיים מקצועית. הוא עלה ארצה בשנת 1936, השתייך לקיבוץ עלייה “למפעל” ושהה כחבר גרעין בשער הגולן ובכפר מסריק. בסוף שנת 1937 הצטרף לקיבוץ “עמל” ואתו צעד כל חייו. כחבר קיבוץ “עמל” פתח בעבודה בנמל חיפה, עבר לעבוד בנגריית הקיבוץ ובסוף עגן בשדה הבנייה אליו התמסר בלב ונפש. היה זה צרוף פורה למנשה האומן ולרוחמה הנבנית. סיים קורס הנדסת בניין בטכניון וקבל הסמכה להנדסאי בניין. את פרי רוחו וידיו אפשר לראות בפינות רבות ומרכזיות של הקיבוץ: בתי מגורים, חדר האוכל, אתר הראשונים ועוד.

מכישוריו ויכולתו תרם מנשה גם לתנועה, לקיבוץ הארצי. בארבע קדנציות, לסירוגין, בין השנים 1957 – 1971, פעל מנשה במחלקה הטכנית המתכננת. הוא התמחה במיוחד בתחום הבנייה לילדים ולחינוכם. בתחום זה תכנן, יעץ, הדריך בקיבוצים ואף הרצה בפורומים שונים. עד היום זוכרים אותו במחלקה ובקיבוצים בהערצה.

מותה של בטי בשנת 1978, שהייתה לו במובנים רבים השלמה ואיזון, אחר כך התרחקותו מענף הבנייה ובסוף משפחתו האהובה שנפוצה בארץ, הולידו בנפשו תחושת בדידות ומרירות. את מרצו, אהבתו ומסירותו חלק בין קליטת אמו ואחותו שעלו מברית המועצות לבין משפחתו ובמיוחד נכדיו, שאצלם עודד את הגשמת חלומותיו בתחום המוסיקה.

אף כי על שום מבנה לא חרות שמו של מנשה, טבועים ברבים מהם רוחו וזכרו וכך גם בלב משפחתו, חבריו ומכריו.